מאת: ד"ר רפי לב
האתגרים של המאה ה-21 מעמידים בפני המנהל אתגרים רבים של התמודדות עם סביבה מורכבת ושינויים רבים הדורשים במידה לא מועטה שינוי בצורת החשיבה הניהולית- מנהיגותית ורכישה של כלים ותפיסות חדשות באשר לאופן ההתמודדות אקטיבי ואפקטיבי עם מציאות זו.
ניהול תהליך שינוי בארגון אינו מתרחש מעצמו אלא מבוסס על לא מעט על יכולות ומיומנויות הניהול של המנהלים בהובלת השינוי והתמודדות עם האתגרים העומדים לפניהם בסביבה המשתנה.
אם נאמץ את האמירה של הפילוסוף היווני הרקליטוס לפני אלפי שנים: "דבר אינו קבוע מלבד ההשתנות", נסכים גם עם הטענה שהצלחת חברות כיום נובעת גם מיכולתן ליצור שינויים.
חשיבה כזו דורשת שינוי בהתייחסות אל שינוי כאל מכשול או אילוץ שאין ברירה אלא להתמודד איתו, או משהו ש"שצריך לעבור אותו" ולהראות שעושים שינוי. ההתייחסות החדשה יותר לשינוי רואה בו אפשרות להתחדשות והזדמנות ארגונית לעשות דברים אחרת, לעורר עניין, לגרום להתפתחות הארגון ועוד.
בגישה כזו ישאלו שאלות , שעצם שאלתן ומתן התשובות עליהם יצרו תהליך ניהול שינוי מאורגן ואיכותי יותר. ישאלו שאלות כמו:
מהו שינוי הארגוני הנדרש?
מהן הנחות היסוד והפרדיגמות העומדות בבסיס השינוי?
באילו תחומים יתרחש השינוי ובאיזו עוצמה? מה הם הגורמים התומכים בשינוי ומה ומי הם הגורמים המתנגדים לו?
כיצד יתמודד הארגון עם ההתנגדויות לשינוי? האם יש "חולייה חלשה" בארגון במונחים של הצלחת השינוי?
כיצד נתווך את השינוי לעובדים וכיצד נגרום למעורבות רבה יותר שלהם בתהליך?
כיצד נבנה תהליך מסודר של ניהול השינוי?
מה יהיו תוצרי השינוי? בראייה רחבה של השפעות רחבות על הארגון
מה המדדים להצלחת השינוי ומתי נפעיל אותם?
רוצים לשמוע קצת יותר? אשמח לסייע ולשתף מניסיוני בסיוע לניהול תהליכים רחבי היקף בארגונים גדולים, בצד התנסות ביעוץ לתהליכים כאלה גם בארגונים קטנים יותר.
